הימים מתארכים ומתחממים ומידי פעם אנחנו נכנסים ליום חדש דרך המרפסת הקרירה, עם הקפה וסלסלות הפרחים התלויות. לקראת ערב, אנחנו שוב יוצאים אל המרפסת, לפגוש ברוח המערבית שמבריחה את חום היום, ומשוחחים עד שמאפיל ונדלקים אורות על מגדל המים שמנגד.
אורית הייתה עם אילנה בהופעה של אוהד נהרין - "החור" בביצוע בת שבע.
אורית מאוד אוהבת ריקוד, והיא חשה תסכול מסוים כי לא כל כך הבינה את הסיפור שהתרחש על הבמה. היא חושבת שכדאי היה שאוהד נהרין ישב לידה ויסביר ויספר מעט על הרעיונות ששזורים במופע. עדי, שהיא מורה למחול, אומרת שאין מה להסביר, ואין רעיונות שיתנו משמעות, כי המופע הוא מה שהוא ואנחנו רק צריכים לגלות רגישות ופתיחות לתנועה ולמוזיקה ולהתחבר לדברים כפי שהם.
לדעתי, מדובר בריב סמכויות.
כשאתה אוהב מחול או מוסיקה או תאטרון או אוכל טוב וכד', ורוכש ניסיון ומיומנות וחוש ביקורת, אתה רוכש איתם את הסמכות ואתה הוא הקובע. ואז לא אוהד נהרין יקבע לך מה הריקוד הטוב ולא שלמה ארצי יקבע לך מה השיר הטוב ולא המבקר יקבע לך מה ההצגה הטובה ולא השף יקבע לך אם המנה טובה ואפילו נתניהו לא יקבע מה טוב למדינה שלך.
כי התבגרת והפכת למקור הסמכות ולאדון בממלכה שלך.
ומה איתם ? הם לכל היותר יועצים.
למעשה, המחלוקת בין אורית לעדי היא מחלוקת מדומה. כי אורית אומרת שהיא עוד לא התבגרה מספיק ולכן אוהד צריך לשבת לידה ולהסביר לה. כי בתחום הריקוד היא עדין אותה ילדה קטנה בטייטס ונעלי בלט והוא אותו הגורו, עם הקסם והבליטה האפלה, שיכניס אותה אל מסתרי נפלאותיו של הריקוד.
וגם עדי אומרת שאורית עוד לא התבגרה מספיק אלא, שלדעתה, הצמיחה שלה אל אותו עולם קסום, לא תבוא מהסבריו של אוהד, אלא מהתחברות שלה עם התנועה כפי שהיא.
אני חולק על שתיהן וחושב שאורית כבר התבגרה מזמן. [ואם לא עכשיו - אימתי ?]
אז אייך אני מסביר את הרגשות המעורבים של אורית בהופעה של בת שבע ?
כאמור אורית עצמה, לא בטוחה שהיא התבגרה, ולכן אינה יכולה לסמוך על הטעם והשיפוט שלה והיא חושבת שאם רק אוהד נהרין יסביר לה קצת, היא תרד לעומק החוויה.
אני חושב שלא הייתה לאורית שום בעיה בהבנה או בהתחברות, וכל ההסברים של אוהד ועדי לא יכולים להציל את המופע. כי אורית לא נהנתה מהמופע רק מסיבה אחת קטנה - הוא לא מרגש אלא סתמי ויומרני. זה מה שבאמת אמרו תגובותיה של אורית כלפי המופע, ואני מאמין להן, יותר מכל מה שאוהד יגיד לי. אפילו בלי לראות את המופע.
על פי השקפתי, אפוא, אורית היא אדם שלם שהתבגר ואני סומך על השיפוט שלה ואילו בעיני עצמה היא נשארה עדיין על סף ההתבגרות.
נ.ב
אם אתה אינך מקור הסמכות, אז מי כן...אלוהים ? המלך ? החוק שלפעמים הוא טוב ולפעמים הוא רע ? ציפי חוטובלי ?
אם לא התבגרת או אם ניטעה בך צייתנות, תמיד תוכל למצוא לך מקור סמכות.
אך התבגרות אמתית מביאה עמה חירות לעצב את עולמך הרוחני ובד בבד אחריות כבדה. ולפעמים בדידות.
כי אין לך מקור סמכות להיתלות בו או לינוק ממנו משמעות אלא אתה המלך והחוק בממלכה שלך.
אורית הייתה עם אילנה בהופעה של אוהד נהרין - "החור" בביצוע בת שבע.
אורית מאוד אוהבת ריקוד, והיא חשה תסכול מסוים כי לא כל כך הבינה את הסיפור שהתרחש על הבמה. היא חושבת שכדאי היה שאוהד נהרין ישב לידה ויסביר ויספר מעט על הרעיונות ששזורים במופע. עדי, שהיא מורה למחול, אומרת שאין מה להסביר, ואין רעיונות שיתנו משמעות, כי המופע הוא מה שהוא ואנחנו רק צריכים לגלות רגישות ופתיחות לתנועה ולמוזיקה ולהתחבר לדברים כפי שהם.
לדעתי, מדובר בריב סמכויות.
כשאתה אוהב מחול או מוסיקה או תאטרון או אוכל טוב וכד', ורוכש ניסיון ומיומנות וחוש ביקורת, אתה רוכש איתם את הסמכות ואתה הוא הקובע. ואז לא אוהד נהרין יקבע לך מה הריקוד הטוב ולא שלמה ארצי יקבע לך מה השיר הטוב ולא המבקר יקבע לך מה ההצגה הטובה ולא השף יקבע לך אם המנה טובה ואפילו נתניהו לא יקבע מה טוב למדינה שלך.
כי התבגרת והפכת למקור הסמכות ולאדון בממלכה שלך.
ומה איתם ? הם לכל היותר יועצים.
למעשה, המחלוקת בין אורית לעדי היא מחלוקת מדומה. כי אורית אומרת שהיא עוד לא התבגרה מספיק ולכן אוהד צריך לשבת לידה ולהסביר לה. כי בתחום הריקוד היא עדין אותה ילדה קטנה בטייטס ונעלי בלט והוא אותו הגורו, עם הקסם והבליטה האפלה, שיכניס אותה אל מסתרי נפלאותיו של הריקוד.
וגם עדי אומרת שאורית עוד לא התבגרה מספיק אלא, שלדעתה, הצמיחה שלה אל אותו עולם קסום, לא תבוא מהסבריו של אוהד, אלא מהתחברות שלה עם התנועה כפי שהיא.
אני חולק על שתיהן וחושב שאורית כבר התבגרה מזמן. [ואם לא עכשיו - אימתי ?]
אז אייך אני מסביר את הרגשות המעורבים של אורית בהופעה של בת שבע ?
כאמור אורית עצמה, לא בטוחה שהיא התבגרה, ולכן אינה יכולה לסמוך על הטעם והשיפוט שלה והיא חושבת שאם רק אוהד נהרין יסביר לה קצת, היא תרד לעומק החוויה.
אני חושב שלא הייתה לאורית שום בעיה בהבנה או בהתחברות, וכל ההסברים של אוהד ועדי לא יכולים להציל את המופע. כי אורית לא נהנתה מהמופע רק מסיבה אחת קטנה - הוא לא מרגש אלא סתמי ויומרני. זה מה שבאמת אמרו תגובותיה של אורית כלפי המופע, ואני מאמין להן, יותר מכל מה שאוהד יגיד לי. אפילו בלי לראות את המופע.
על פי השקפתי, אפוא, אורית היא אדם שלם שהתבגר ואני סומך על השיפוט שלה ואילו בעיני עצמה היא נשארה עדיין על סף ההתבגרות.
נ.ב
אם אתה אינך מקור הסמכות, אז מי כן...אלוהים ? המלך ? החוק שלפעמים הוא טוב ולפעמים הוא רע ? ציפי חוטובלי ?
אם לא התבגרת או אם ניטעה בך צייתנות, תמיד תוכל למצוא לך מקור סמכות.
אך התבגרות אמתית מביאה עמה חירות לעצב את עולמך הרוחני ובד בבד אחריות כבדה. ולפעמים בדידות.
כי אין לך מקור סמכות להיתלות בו או לינוק ממנו משמעות אלא אתה המלך והחוק בממלכה שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה