יום אחד נולדים הנכדים ומיד הם כובשים את מרכז הבמה ומתחילים בתהליך ההשתלטות על המרחב הציבורי ועל התודעה. כך קורה שאבא ואימא שמתאמנים כבר שלושים שנה על זהותם, מודחים בן לילה ממעמדם וילדיהם יורשים אותם במשפחה המורחבת והופכים במקומם ל"אבא" ו"אימא".
זו מן דחיפה קלילה למעלה, במעלה הדורות, שאין בה כובד ראש ותשומת לב, עד שאבא ואימא הישנים ממש קופצים על מעמדם החדש, כאלו אין זו הדחה אלא הכתרה ולא עוברים ימים רבים עד שהם עצמם מצקצקים זה לזה בחמדה "סבא" ו "סבתא".
והינה לאברהמלה, שנראה כאילו הוא סבא מאז ומעולם, ולאחרונה הוא אפילו סבא רבה מכל הכיוונים, הייתה עדנה והוא חזר והפך ל"אבא". כי אברהמלה, שאיבד כבר את עדנה שלו ואת דינה אחותו ועולם עצום של זיכרונות ומשאלות, מצא לאחרונה את אנטולי, כדי שיסייע לו להתנהל עם כל האובדנים האלה. ואנטולי זה, מלווה אותו בדאגה ובחיבה עד שבפיו ואולי אפילו מעט בלבו שב אברהמלה והפך ל "אבא".
ונראה שגם אם אברהמלה מוקף בניניו, בנכדיו ובילדיו אין הוא מודר עוד מתוארו. כי בשביל אנטולי "אבא" יש רק אחד.
משחק רמי בשבת אחה"צ
 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה