שירה ויואב נכנסו לפני שבועיים לבית החדש שלהם, ולראשונה הם מארחים בו את כל המשפחה. זהו בית גדול ופשוט כמו של פעם, אבל מוחזק ומשופץ, ויש לו חצר עם עצי זית ,לימון והדרים וצמחיה של נוי ודשא ואזור מרוצף תחת פרגולה. והחצר כולה מוקפת גדר שמבודדת את הבית מסביבתו העירונית עד שנוצרת תחושה מעט כפרית. ונראה שהבית מתאים לשירה ויואב כאילו הם חיים בו כבר שנים.
בבוקר יורד גשם כבד והשמים אפורים, אבל לקראת הצהריים לא נותר מזה דבר, חוץ מאויר צלול וארץ רחוצה. שירה, ריבה ואני מתחלקות בהכנות, והשולחנות עמוסים במטעמים של חג השבועות. המשפחה מתפזרת בין פנים לחוץ, ואני צוברת רגעים ממושכים של עונג עם הנכדות ועל הכל רובצת נינוחות נעימה של יחד.
גם אבא שלי, סבא אברמהל'ה, נראה כמשולב בין החוגגים גם אם אינו זוכר עם מי הגיע ואיך יחזור. עדי מספרת שהנסיעה הלוך וחזור היתה ממש כייפית והוא ואמה שעשעו האחד את השני כל הדרך.
לפני סיום יואב מבקש מיובל לשתול איתו צימחי תבלין והם מוצאים מקום מאחרי הבית והופכים בידיהם את האדמה ומכשירים פינה קטנה שעתידה להתכסות בצמחי תבלין. בינתיים, כהתחלה, הם שותלים רוזמרין, נענע, אניס רוקט ובזיליקום שנראים כמו משבצת קטנה וירוקה של ילדים.
גם אבא שלי, סבא אברמהל'ה, נראה כמשולב בין החוגגים גם אם אינו זוכר עם מי הגיע ואיך יחזור. עדי מספרת שהנסיעה הלוך וחזור היתה ממש כייפית והוא ואמה שעשעו האחד את השני כל הדרך.
לפני סיום יואב מבקש מיובל לשתול איתו צימחי תבלין והם מוצאים מקום מאחרי הבית והופכים בידיהם את האדמה ומכשירים פינה קטנה שעתידה להתכסות בצמחי תבלין. בינתיים, כהתחלה, הם שותלים רוזמרין, נענע, אניס רוקט ובזיליקום שנראים כמו משבצת קטנה וירוקה של ילדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה