יום שבת, 4 במאי 2013

במעגלי הזמן שבין קיסריה לגשר הירקון והסבנטיז


יש לנו כרטיסים להופעת הסימפונייטה של חיפה שמבצעת עיבודים וביצועים חדשים לשירי שלישית גשר הירקון.

יוצאים מוקדם ועוצרים במסעדת הלנה בקיסריה לארוחת דגים. מולנו המפרץ ושעת בין הערביים ממזגת ים ושמים.  
 


מטיילים בקיסריה העתיקה ומתעוררים בי הימים הרחוקים כשהכול היה קבור כאן בגבעה גדולה של חול. אני הייתי ילד בן חמש בקיבוץ שדות ים הנושק לתל ולפעמים טיילנו אל הפילבוקס [עמדת שמירה] שעמד בראש התל וצפה אל מרחבי המנדט הבריטי. 



וגם ימים רחוקים הרבה יותר כשהרומאים תפשו את רבי עקיבא וממש פה, הרגו אותו. ואין בלבי על אותם רומאים אלא דווקא על רבי עקיבא שלנו, שהיה צריך להיות חכם ומתון ולמנוע שפיכות דמים וחורבן ובמקום זאת אחזו בו אותם סערות נפש קיצוניות והכתיר את בר כוכבא לחצי משיח ויחד הובילו את עמנו לשמד.
בכביש היוצא מקיסריה לצומת אור עקיבא, אני מספר לאורית שכאן משמאל הייתה לנו פלחה ומימין מטעי בננות אליהם יצאתי עם אבא. לפתע אני רואה מטעי בננות דווקא משמאל, וממלאה אותי שמחה, כאילו כל מה שהשתנה מאז, הם רק אותן בננות מכוסות שקים שקמו באישון הלילה וחצו את הכביש מצד לצד.

באודיטוריום בחיפה נפגשים עם גילו, גלאי וצוק.
על הבמה ישראל גוריון שהוא שריד  מגשר הירקון ואסף אמדורסקי שבעצם גם הוא התגלגל מתוך הדי אן איי של הלהקה, וזמרים אחרים והסימפונייטה והמקהלה והשירים היפים של גשר הירקון שכולם שרים ביחד, חוץ מגלאי שמנמנם לו. ואני חושב שהשירים הנשכחים האלו, זורמים בנו בעומק, ואם רק פותחים להם פתח, הם פורצים כמו אותם מעיינות חמים בילוסטון שיוצרים ברכות צבעוניות שאין יפות מהן.

                                           
כבר לילה וכולנו אצל גילו. תחתינו המפרץ באור חיוור של פנסים וערפילים וצלליות של אניות  ובבית דיסק מיד שניה שר ג'אז, בדיוק כמו בדירה של גילה, בירושלים בסבנטיז, ושוב אתה נוכח שהזמן בעצם לא הולך קדימה, אלא נע לו במעגלים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה